הרצאות מרתקות בנושאי צילום

צילום אישי ואינטימי מציב בפנינו אתגרים אתיים ומוסריים חמורים סביב הגבולות הדקים שבין תיעוד אותנטי לחשיפה כפייתית.

ההרצאה בוחנת את הדיוקן לא רק כתיעוד חיצוני, אלא כזירת מפגש פסיכולוגית, אתית וחברתית. אנו צוללים אל נקודת המפגש הייחודית והטעונה שנוצרת בין הצלם, המצולם והצופה, ומעלים לדיון סוגיות פילוסופיות ואתיות מרכזיות.

מייקל וולף היה צלם עיתונות גרמני שהחליט לעורר פרובוקציה כשהכניס את סדרת הצילומים שלו מגוגל סטריט וויו לתחרות פרס צילום העיתונות העולמי. סדרת הצילומים שלו אכן זכתה בפרס וכמובן שעוררה ויכוחים סוערים.

הדיוקן העצמי הפך לז'אנר מרכזי בצילום, החל מראשית המדיום ועד ימינו. צלמים רבים בוחרים לכוון את המצלמה כלפי עצמם מסיבות שונות: חיפוש אחר זהות, ניסוי אמנותי, תיעוד אישי, או ביקורת חברתית.

בעידן הדיגיטלי, הצילום התרחק יותר ויותר מעבודת יד עם החומר.
צלמים רבים בוחרים לא להסתפק בהדפס צילומי "טהור" וחורגים בעבודתם אל מעבר לגבולות המדיום. הם מוסיפים על הצילום שלהם חומרים שונים - צבע, רקמה, חוטים ועוד - והופכים את העבודה למולטי-מדיה. לעיתים הם הופכים עבודה דו-מימדית לעבודה בעלת נפח.