קטלוג הרצאות לחוגי בית

 

שמי תמר סצמסקי, מרצה לצילום עם ותק של 30 שנה.

בשבילי צילום הוא ההתרגשות  בהתגלמותה, הרגע  הזה שצלם תופס משהו שעוד רגע יהיה בר חלוף.

 

מתוך ניסיון של שנים רבות בהוראת צילום מעשי וניתוח התפתחות חשיבה צילומית בתקופות שונות, בניתי הרצאות ייחודיות הגורמות גם לאחרים התרגש מצילום, כל אחד וההתרגשות שלו- מרעיון, מקומפוזיציה, מצבע , מסיטואציה ומהתוצאה המצולמת המפתיעה כל פעם מחדש גם כשהיא מבוימת.

 

מזמינה אתכם ליהנות מהניסיון והידע המקצועי שלי ולחוות יחד הרצאה בלתי שגרתית שתציג לכם את אומנות הצילום מהיבטים שונים ומגוונים ותגרום גם לכם להתרגש ....

 

משך ההרצאה כשעה וחצי והיא מתאימה לחובבי תרבות, אמנות, צילום וכל אחד המעוניין להרחיב דעת ועניין ... 

 

 
אז אם אתם מעוניינים לארגן למשפחה או לחברים ערב בלתי שגרתי, ייחודי ומעניין, צרו איתי קשר בטלפון:
0544-733348 או השאירו הודעה כאן

הולדת הצילום, הטכניקות הראשונות והצילומים הראשונים

זהו הצילום הראשון שצולם בשנת 1826 ונשמר. יוצרו הוא ניספור נייפס, וזמן החשיפה היה 8 שעות.

ההרצאה סוקרת את הטכניקות והטכנולוגיות הצילומיות מ-1839 - שנת הולדת הצילום -  ועד אמצע שנות ה-50 של המאה ה-19, ועונה על שאלות כגון: איך הצליחו לקצר את זמן החשיפה, מתי התחילו לצלם בני-אדם, וכיצד משתמשים צלמים עכשוויים בטכניקות מן המאה ה-19.

בשנת 1855 יצא הצלם רוג'ר פנטון מאנגליה לחצי-האי קרים כדי לתעד את המלחמה שהתחוללה שם.

צילומיו הם הצילומים הראשונים המתעדים מלחמה.

מה מאפיין את ראשית הצילום התיעודי? איך נראו צילומי המלחמה הראשונים מבחינה טכנית ומבחינת התפיסה? מה היה השינוי הגדול שהתחיל שנים מעטות לאחר מכן עם תיעוד מלחמת האזרחים בארה"ב? ומה ההבדלים בין צילומים אלה לצילומי המלחמות של ימינו?

ההרצאה תנסה להשיב על שאלות אלה ואחרות.

אנשים החלו לצלם אנשים כבר ב-1840, ומכיוון שזמן החשיפה היה עדיין ארוך, נעזרו בתומך ראש כדי שהמצולם לא יזוז.

מאז ועד היום היה צילום הדיוקן לפופולרי מאוד. בצילום זה נוצרת נקודת מפגש ייחודית וחד-פעמית בין הצלם למצולם ולצופה, ומתעוררות שאלות רבות ומעניינות.

ההרצאה תעסוק בשאלות הקשורות לכוח ושליטה, לניצול ולמוסר, לאפשרות לבטא באמצעות התצלום את ה"אני האמיתי" של המצולם, וכן: האם תצלום הדיוקן מלמד על המצלם יותר מעל המצולם? ומה מגלים תצלומי הדיוקן על החברה ועל התרבות.

את הצילום הזה צילם ELLIOTT ERWITT בפריז בשנת ?

ההרצאה בודקת דרכי ביטוי שונות להתייחסות הצילום למושג הזמן. מה מאפיין את הז'אנר של צילומי החטף? מהו 'הרגע המכריע'? וכיצד הוא בא לידי ביטוי אצל צלמים שונים.

צלם וצילום בשאלת הזמן והמקום.

שנות ה-60 זכורות מתמונות חזקות שמתייחסות לאירועי התקופה. תרבות ההיפים המסוממים, חבורות רוק, חופש מיני ואמנות פסיכודלית גרמו לכך שהצלמים יעסקו בניכור, בעיוות צורה, במיניות ובאלימות.

הדמות המייצגת את שנות ה-60 היא האדם המעוות, וההתבוננות ב'אחר' היא נושא מרכזי.

ההרצאה תסקור את עבודותיהם של הצלמים החשובים באותה תקופה ותבחן כיצד התייחס כל אחד מהם למהפכה התרבותית.

"רוב האנשים חיים את חייהם בדאגה מטראומות עתידיות. הפריקים נולדו עם הטראומה שלהם. הם כבר עברו את המבחן שלהם בחיים, ולכן הם אריסטוקרטים."                    

דיאן ארבוס

טריש מוריסה מנסה להעריך מחדש את היחסים במשפחתה, דרך התבוננות בצילומי משפחה ישנים.

בשיתוף פעולה עם אחותה הגדולה היא משחזרת צילומים ישנים, ובעזרת הבגדים, שפת הגוף וההעמדה היא מתייחסת למורכבות העולה מסוג הצילום הזה ומנסה לברר את המשמעויות הפסיכולוגיות החבויות במשפחה. 

מי עומד בתמונה ליד מי? מי נעדר? מי צילם את התמונה?  ההרצאה תבדוק כיוונים שונים של עבודות צילום המתייחסות לצילומי האלבום המשפחתי ולמסרים המשניים העולים מבעד לעדשה.

השלכות הקדמה הטכנולוגית על האמנות

MICHAEL WOLF הוא צלם עיתונות גרמני שהחליט לעורר פרובוקציה כשהכניס את סדרת הצילומים שלו

מ- GOOGLE STREET לתחרות פרס צילום העיתונות העולמי.                                                    

סדרת הצילומים שלו אכן זכתה בפרס וכמובן שעוררה ויכוחים סוערים.                        

האם אלה צילומים שלו? האם צילום כזה יכול להיחשב צילום עיתונות? ומה עם מסורת ארוכה של המדיום בה הצלם עד להתרחשות ו"תמונה אחת שווה אלף מילים"?

ההרצאה תבדוק איך משפיעות הטכניקות והטכנולוגיות החדשות על הצילום כיום? האמצעים העומדים בידי הצלם הם לא מוגבלים והאפשרויות הן אין סופיות. 

הצלמת נאן גולדין מתעדת שנים רבות את חייה האישיים ביותר ואת חיי "משפחת החברים" הקרובים שלה. בצילום המופיע פה היא צילמה את עצמה אחרי שהוכתה על ידי בן-זוגה. 

ההרצאה מעלה לדיון כמה מהסוגיות החשובות המאפיינות סוג צילום כזה. מהו הגבול של האינטימיות, האם כל דבר ראוי לחשיפה? מה מאפיין צילומים כאלה מבחינה חזותית? מתי התחילו לעסוק בנושאים אינטימיים בצילום ולאלו מטרות?

הצלמת סינדי שרמן מצלמת את עצמה מחופשת כבר שנים רבות, כדי להעלות סוגיות הקשורות לזהות ולסטראוטיפים נשיים. היא בודקת איך דימויים ועלילות של תכניות טלוויזיה פולשים לחיינו ומכתיבים את התפיסות שלנו. האם צילומיה הם דיוקן עצמי?

בהרצאה אציג עבודות של צלמים שההתחפשות היא חלק מעבודתם, אחקור את הסיבות לכך ואדבר על השאלות שעבודות מסוג זה מעלות.

Please reload