מגוון הרצאות בנושאי צילום

מחפשים רעיון מקורי ומעניין להרצאה עם תוכן איכותי, מרתק ומקצועי?

חוגי בית, ארגונים, גיל השלישי וכל מפגש קבוצתי  - הגעתם למקום הנכון.

הרצאות מותאמות לחגים, אירועים מיוחדים, היסטוריה וגם בהתאמה אישית...

איך הכל התחיל?

תחילת הצילום התיעודי

צילום פורטרטים

בזמן הנכון ובמקום הנכון

שנות השישים העליזות

האם הצילום יודע לשקר?

צילום ומדע

צילום משפחתי

של מי הצילום הזה לעזאזל?

גבול האינטימיות

צלמים שמצלמים את עצמם

צילום, צבע וחומר

1/2
Please reload

ניסיון של שנים רבות בהוראת צילום מעשי וניתוח התפתחות חשיבה צילומית בתקופות שונות, אפשרו לי לבנות סידרת הרצאות ייחודיות הגורמות גם לאחרים התרגש מצילום, כל אחד וההתרגשות שלו- מרעיון, מקומפוזיציה, מצבע , מסיטואציה ומהתוצאה המצולמת המפתיעה כל פעם מחדש גם כשהיא מבוימת.

ההרצאות מיועדות להפגיש את הקהל עם עולם הצילום מנקודת מבט תרבותית חווייתית.

כל הרצאה עוסקת בנושא ספציפי ובקונטקסט ההיסטורי שלו בתולדות הצילום.

מוצגים נושאי חתך מרתקים כמו שאלות אתיות של חשיפה, ייצוג זהויות ודימויים סטראוטיפיים, אסתטיקה תקופתית, צילום כנקודה ברצף הזמן וכו'.

 

מזמינה אתכם לעיין במגוון ההרצאות שלי, ולבחור את ההרצאה המתאימה לכם ולחוות יחד הרצאה בלתי שגרתית שתציג לכם את אומנות הצילום מהיבטים שונים ומגוונים ותגרום גם לכם להתרגש.

 

משך ההרצאה כשעה וחצי. לפרטים ולהזמנות צרו קשר

הולדת הצילום, הטכניקות הראשונות והצילומים הראשונים

זהו הצילום הראשון שצולם בשנת 1826 ונשמר. יוצרו הוא ניספור נייפס, וזמן החשיפה היה 8 שעות.

ההרצאה סוקרת את הטכניקות והטכנולוגיות הצילומיות מ-1839 - שנת הולדת הצילום -  ועד אמצע שנות ה-50 של המאה ה-19, ועונה על שאלות כגון: איך הצליחו לקצר את זמן החשיפה, מתי התחילו לצלם בני-אדם, וכיצד משתמשים צלמים עכשוויים בטכניקות מן המאה ה-19.

בשנת 1855 יצא הצלם רוג'ר פנטון מאנגליה לחצי-האי קרים כדי לתעד את המלחמה שהתחוללה שם.

צילומיו הם הצילומים הראשונים המתעדים מלחמה.

מה מאפיין את ראשית הצילום התיעודי? איך נראו צילומי המלחמה הראשונים מבחינה טכנית ומבחינת התפיסה? מה היה השינוי הגדול שהתחיל שנים מעטות לאחר מכן עם תיעוד מלחמת האזרחים בארה"ב? ומה ההבדלים בין צילומים אלה לצילומי המלחמות של ימינו?

ההרצאה תנסה להשיב על שאלות אלה ואחרות.

אנשים החלו לצלם אנשים כבר ב-1840, ומכיוון שזמן החשיפה היה עדיין ארוך, נעזרו בתומך ראש כדי שהמצולם לא יזוז.

מאז ועד היום היה צילום הדיוקן לפופולרי מאוד. בצילום זה נוצרת נקודת מפגש ייחודית וחד-פעמית בין הצלם למצולם ולצופה, ומתעוררות שאלות רבות ומעניינות.

ההרצאה תעסוק בשאלות הקשורות לכוח ושליטה, לניצול ולמוסר, לאפשרות לבטא באמצעות התצלום את ה"אני האמיתי" של המצולם, וכן: האם תצלום הדיוקן מלמד על המצלם יותר מעל המצולם? ומה מגלים תצלומי הדיוקן על החברה ועל התרבות.

את הצילום הזה צילם ELLIOTT ERWITT בפריז בשנת ?

ההרצאה בודקת דרכי ביטוי שונות להתייחסות הצילום למושג הזמן. מה מאפיין את הז'אנר של צילומי החטף? מהו 'הרגע המכריע'? וכיצד הוא בא לידי ביטוי אצל צלמים שונים.

צלם וצילום בשאלת הזמן והמקום.

שנות ה-60 זכורות מתמונות חזקות שמתייחסות לאירועי התקופה. תרבות ההיפים המסוממים, חבורות רוק, חופש מיני ואמנות פסיכודלית גרמו לכך שהצלמים יעסקו בניכור, בעיוות צורה, במיניות ובאלימות.

הדמות המייצגת את שנות ה-60 היא האדם המעוות, וההתבוננות ב'אחר' היא נושא מרכזי.

ההרצאה תסקור את עבודותיהם של הצלמים החשובים באותה תקופה ותבחן כיצד התייחס כל אחד מהם למהפכה התרבותית.

"רוב האנשים חיים את חייהם בדאגה מטראומות עתידיות. הפריקים נולדו עם הטראומה שלהם. הם כבר עברו את המבחן שלהם בחיים, ולכן הם אריסטוקרטים."                    

דיאן ארבוס

הדחף לשנות תמונות מצלמה הוא עתיק כמו צילום עצמו ורק השיטות השתנו. היום כל
מניפולציה קשורה עם צילום דיגיטלי, אבל מסתבר שכל המניפולציות היו קיימות עוד לפני
הצילום הדיגיטלי - החלקת קמטים, הצרת קו מותניים, הרזיה, הוספת אנשים לסצנה (או
הסרתם) ויצירת אירועים שמעולם לא התרחשו.
במהלך שני העשורים האחרונים, הטכנולוגיה הדיגיטלית הפכה את כולנו יותר מודעים
לגמישות של הדימוי הצילומי, ולשאלות העולות בקשר לאמון בעדותה של המצלמה.
היחסים המורכבים של הצילום לאמת היו קיימים תמיד. הפתגם הישן "המצלמה לא
משקרת" תמיד היה בדיוני.

Unidentified American artist Dirigible Docked on Empire State Building, New York 1930

זה דבר רגיל לומר שצילום שינה את הדרך שאנחנו רואים את העולם. במאה ה -19, לעומת זאת, ובמיוחד בתחום המדע, זה היה נכון, פשוטו כמשמעו. יתר על כן, התפשטותו של הצילום עזרה לעודד ז'אנר של מדע פופולרי. התמונות הדרמטיות שנעשו על ידי הצלמים המוקדמים אלה קרבו את המדע גם לציבור ההמום.

ככל שהתפתחה הטכנולוגיה הצילומית כך נחשפנו לצילומים יותר מדהימים. Lennart Nilsson הוא צלם ומדען שוודי שצילם עוברי אדם ונושאים רפואיים אחרים. הוא זכה לתהילה בינלאומית בשנת 1965, כאשר התמונות של העוברים הופיעו על השער ועל ששה עשר עמודים של מגזין LIFE.


 

טריש מוריסה מנסה להעריך מחדש את היחסים במשפחתה, דרך התבוננות בצילומי משפחה ישנים.

בשיתוף פעולה עם אחותה הגדולה היא משחזרת צילומים ישנים, ובעזרת הבגדים, שפת הגוף וההעמדה היא מתייחסת למורכבות העולה מסוג הצילום הזה ומנסה לברר את המשמעויות הפסיכולוגיות החבויות במשפחה. 

מי עומד בתמונה ליד מי? מי נעדר? מי צילם את התמונה?  ההרצאה תבדוק כיוונים שונים של עבודות צילום המתייחסות לצילומי האלבום המשפחתי ולמסרים המשניים העולים מבעד לעדשה.

השלכות הקדמה הטכנולוגית על האמנות

MICHAEL WOLF הוא צלם עיתונות גרמני שהחליט לעורר פרובוקציה כשהכניס את סדרת הצילומים שלו

מ- GOOGLE STREET לתחרות פרס צילום העיתונות העולמי.                                                    

סדרת הצילומים שלו אכן זכתה בפרס וכמובן שעוררה ויכוחים סוערים.                        

האם אלה צילומים שלו? האם צילום כזה יכול להיחשב צילום עיתונות? ומה עם מסורת ארוכה של המדיום בה הצלם עד להתרחשות ו"תמונה אחת שווה אלף מילים"?

ההרצאה תבדוק איך משפיעות הטכניקות והטכנולוגיות החדשות על הצילום כיום? האמצעים העומדים בידי הצלם הם לא מוגבלים והאפשרויות הן אין סופיות. 

הצלמת נאן גולדין מתעדת שנים רבות את חייה האישיים ביותר ואת חיי "משפחת החברים" הקרובים שלה. בצילום המופיע פה היא צילמה את עצמה אחרי שהוכתה על ידי בן-זוגה. 

ההרצאה מעלה לדיון כמה מהסוגיות החשובות המאפיינות סוג צילום כזה. מהו הגבול של האינטימיות, האם כל דבר ראוי לחשיפה? מה מאפיין צילומים כאלה מבחינה חזותית? מתי התחילו לעסוק בנושאים אינטימיים בצילום ולאלו מטרות?

הצלמת סינדי שרמן מצלמת את עצמה מחופשת כבר שנים רבות, כדי להעלות סוגיות הקשורות לזהות ולסטראוטיפים נשיים. היא בודקת איך דימויים ועלילות של תכניות טלוויזיה פולשים לחיינו ומכתיבים את התפיסות שלנו. האם צילומיה הם דיוקן עצמי?

בהרצאה אציג עבודות של צלמים שההתחפשות היא חלק מעבודתם, אחקור את הסיבות לכך ואדבר על השאלות שעבודות מסוג זה מעלות.

Please reload